החלטה בתיק ת"פ 4155-05

עניינה של בקשה זו בחישוב תקופת פסילת רשיון נהיגה.

המבקש טוען כי נשפט ע"י בית משפט השלום בחדרה לפסילת רשיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים בניכוי ימי פסילה מנהלית שארכו כחודשיים והפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט בחדרה ביום 23/5/5. לכאורה הסתימה תקופת פסילה זו ביום 22/11/05 (תקופה זו תכונה " תקופת הפסילה הראשונה")

ביום 7/12/05, גזר על המבקש בית משפט השלום בחיפה 12 חודשי פסילה של רשיון הנהיגה (ת"פ 2462/05). בנוסף, ביום 4/1/06 נגזר דינו של המבקש בתיק זה לאחר שהורשע בעבירה של אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית משפט זה גזר עליו עונש של 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום 21/09/05, מועד מעצרו, מאסר מותנה וכן פסילה של רשיון נהיגה לתקופה של 4 שנים.  (תקופות אלו יכונו " תקופות הפסילה המאוחרות").

כאשר הסתימה תקופת הפסילת הראשונה היה מבקש עצור במסגרת ההליך נשוא כתב האישום בתיק זה. בהמשך ריצה מאסר. מטעם זה לא הסדיר את הפקדת רשיון הנהיגה ביום 4/1/06 בהתאם לגזר דינו של בית משפט זה או ביום 7/12/05 בהתאם לגזר דינו של בית משפט השלום. בהתאם מבקש הוא לראות את רשיונו כאילו הופקד ולקבוע, כפועל יוצא מכך, שתקופת פסילת הרשיון שנגזרה עליו הסתימה.

בטרם אתיחס לסוגית הפקדת רשיון הנהיגה וחישוב משך הפסילה ממועד ההפקדה  יש להדגיש כי דין בקשת המבקש לקבוע כי תקופת פסילת רשיונו הסתימה להידחות. זאת מאחר ובתקופת הפסילה לא תימנה תקופה בה היה המבקש נתון במאסר. התחשיב שערך המבקש לעניין משך פסילת רשיונו אינו מביא בחשבון את תקופת מאסרו. ממילא, ואם מביאים בחשבון את תקופת מאסרו של המבקש, בהתעלם מסוגית הפקדת הרשיון, כי אז תסתיים בקופת הפסילה בחודש אוגוסט 2012.  

אלא שגם מעבר לכך, ולגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. בית המשפט העליון הבהיר כי במקרים מסוג זה שהמבקש מתאר היה על המבקש לדאוג לביצוע הפקדה חוזרת של רשיון הנהיגה או לחילופין להפקיד תצהיר במזכירויות בתי המשפט שפסלו את רשיונו בתקופות הפסילה המאוחרות לפיו רשיון הנהיגה שלו מופקד כבר בבית המשפט שגזר  עליו את תקופת הפסילה הראשונה. משלא עשה כן, בין אם בעצמו והין אם באמצעות עורכי דינו, לא החל כלל מניין תקופות הפסילה המאוחרות [ראו: רע"פ 8713/10 כהן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.2.11); דנ"פ 1423/11 כהן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.3.11)].

בית המשפט העליון הבהיר את הכלל ואף פנה אל המחוקק לשקול את שינוי הוראות החוק למקרים מסוג זה. ואולם לעת הזו כך קובע החוק. בהתאם, והגם שככל הנראה היה רשיון הנהיגה של המבקש מופקד בכל התקופות הרלוונטיות, לא ניתן למנות את תקופות הפסילה המאוחרות. זאת מאחר והמבקש לא הפקיד במזכירויות בתי המשפט שגזרו עליו תקופות אלו את רשיונו או תצהיר לפיו הרשיון מופקד בבית משפט אחר, הכל בהתאם לדרישות החוק.

אשר על כן הבקשה נדחית. מניין תקופות פסילת רשיון הנהיגה המאוחרות שנגזרו על המבקש יחושב ממועד הפקדת הרשיון או תצהיר מתאים כאמור לךעיל.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.        

ניתנה היום, ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.